סוכריות לעיניים, אבסטרקט לנשמה

קייט פריזליס

מִקצוֹעַ
אמן במשרה מלאה

כְּלֵי תִקְשׁוֹרֶת
ציורי אקריליק ושמן, סקיצות ואומנות על נייר, ציורי קיר גרפיטי ואומנות דיגיטלית.

החפצים מעוררי ההשראה ביותר בסטודיו שלך
ספוג ענק שקניתי בשוק הערבי וצבעתי בורוד, צמחים, כדורי טניס.

אמן אהוב
ז'אן מישל בסקיאט

שיר אהוב
ההעדפות המוזיקליות שלי משתנות כמעט כל שעה. כרגע זה טומי קאש- ווינאלוטו.

צבע אהוב
לָבָן

עכשיו נסו לתאר את הצבע הזה במילים
חוֹפֶשׁ. סופג הכל, חסר צבע, נקי, חדש.
דמיינו חלל שאין בו כלום ותוכלו למלא אותו בדמיונכם. מוקדם בבוקר, כשהעיר עדיין שקטה ורעננה ואתם מצפים ליום חדש... זה כמו ריח של כביסה טרייה. זה מרגיש כמו קיר קר ביום חם, כמו קרח מצלצל בכוס מים.

זיכרון ילדות שלא תשכח לעולם
חופשת הקיץ ביליתי עם סבא וסבתא שלי בכפר. אני יכול להיזכר ברגעים האלה במשך שעות, לצלול לתוכם. הם עדיין מזינים אותי בהשראה. זיכרונות הילדות הדומים תוארו בדיוק על ידי ריי ברדבורי ברומן שלו "יין שן הארי".

הדבר הכי אמיץ שעשית אי פעם
עזבתי את כל קרובי וחברי ועברתי לארץ שבה כתובים מילים לאחור.

אדם אהוב
השותפה שלי דניס. הוא התומך והמאמין הכי גדול שלי. ביחד אנחנו חבורה. הוא זה שאני הולך איתו לים בלילה מחפש אבנים או השראה. תמיד יש לו את הגב שלי גם כשאנחנו בורחים מהמשטרה אחרי שציירנו ציורי קיר בצורה לא חוקית.

מה אתה עושה בסופי שבוע?
שבת בבוקר בתל אביב די שקטים. זה הזמן הטוב ביותר לצייר על קירות. לפעמים סופי שבוע אינם שונים מימי חול - אני מצייר, הולך, לפעמים רוכב על לונגבורד, נפגש עם חברים, הולך לתערוכות, אני פשוט חי...

למה אמנות?

מי הדמות הציבורית האהובה עליך?
אנדי וורהול

איזו שאלה הייתם שואלים את עצמכם?
'קייט- איזה יום היום?'

אתה תוספת חדשה לקופסת העפרונות, באיזה צבע היית ומדוע?
אני אהיה צבע שמשתנה - תלוי במצב הרוח שלי.

מה המשמעות של 'פריזאליס'?
ובכן, אני בכנות לא יודע, אבל זה נשמע כמו פיזיליס...

רחוב אהוב בתל אביב:
תל אביב יכולה להיות מאוד שונה, לכל רובע יש אווירה שונה לגמרי והיא כל הזמן משתנה. כדי להבין זאת תצטרכו ללכת בשדרות, לבקר ביפו, בפלורנטין, ללכת לים, ללכת לאיבוד ברחובות נווה צדק, לקנות פירות בשוק הכרמל ותבלינים בשוק לוינסקי. תצטרך גם לבקר בגג של מישהו...

למה כדורי טניס?
אני לא טניסאי ולא חובב טניס. אני פשוט אוהב את כדור הטניס עצמו מכיוון שהוא חפץ בהיר ומושך. המגע, התחושה והריח הנורא שלו מעניינים אותי. הייתי רוצה לראות בו את הסמל של משחק החיים. אנחנו עושים את המגרש, ואז אנחנו מחזירים כדור. זהו תהליך כל כך מתמשך, ההחלפה בין העולם לבני האדם.

מה הדבר הכי קשה בלהיות אמן?
זו שאלה קשה. לאחרונה, חשבתי שהדבר הכי קשה הוא מערכת האמנות ואיך היא עובדת. בתוך המערכת הפורמלית הזו יש אמנים צעירים התלויים מאוד באוצרים, סוחרי אמנות, יועצי אמנות ומוסדות אמנות שמרניים שונים. לפעמים זה פשוט נראה שקשה מדי לשבור את המערכת הזו. לא פעם מתברר שמוסדות אמנות רבים אינם יוצרים כל קשר בין האמן לצופה, אלא מחסום נוקשה.

לחילופין, הודות לאינטרנט, לרשתות החברתיות ולדור חדש של אוצרים, האיזון התקשורתי בין אמן לצופה מוחזר בדרכים אלטרנטיביות שונות. זה באמת מדהים עבור אמנים מתפתחים.

תאר את 'אספן החלומות' שלך?
אני אשמח שזה יהיה רק ​​כל אחד!
לפעמים אני מקנא ביצירות האמנות שלי כי הן נוסעות למקומות שעדיין לא הייתי בהם. מעניין לראות איך העבודה עצמה מחברת אותי עם אנשים שונים לגמרי ממדינות שונות לגמרי - אז תן לזה להיות הפתעה ¡

משהו שאנחנו לא יודעים עליך?
הראייה שלי לא מושלמת, לפעמים אני רואה יותר גרוע, לפעמים זה טוב יותר. זה אולי נשמע מוזר, אבל אני לא קונה משקפיים רק כדי לשמור על התפיסה המופשטת.

טכניקה מועדפת לשימוש
אני אוהב להשתמש במספר חומרים בבת אחת. אני מקבל כזה ג'אז מאקריליק, צבעי ספריי, פיסות נייר, עפרונות צבעוניים, טושים, צבע שמן. חלק מהחומרים מסיסים או דומיננטיים יותר, למשל צבע שמן. אני אוהב להשתמש בכלי אפייה ולסחוט צבע שמן על הקנבס. לפעמים אני פשוט מקבל מברשת ניקוי וצובע איתה, פעמים אחרות אני מרגיש יותר כמו עפרונות צבעוניים ונייר.